|
|
|
|
|
ישובים
הינו כפר ערבי באזור צפון מדינת ישראל, הממוקם ליד נהרייה ושייך למועצה האזורית מטה אשר.
היישוב נוסד לפני שנות ה 50 בידי שני אחים שבאו ממצריים ונקראו על שמם שיח' דאווד ושיח' דנון
,אחרי קום המדינה התחילו להגיע לכפר תושבים מהכפרים הסמוכים ע'אבסייה , עמקה , אלנהר , קוויקאת
( בית העמק) . ביישוב כחיים כ 2350 תושבים.
ערב אלעראמשה - عرب العرامشة
היישוב ממוקם היום על אדמות מה שנקרא בעבר אערבין והוא מורכב מקומפלקס של שלושה יישובי
פזורה לשעבר והם אמת – אדמית היום – גורדייה ועראמשה, סמוך לגדר המערכת. ביישוב כ 1200 נפשות.
עד שנת 1958 נקרא השבט גורדייה בשמו , בשנת 1959הופיע כיישוב ושמו עראמשה.
הכפר מחולק היום לשני חלקים :
הכפר החדש שבו מתגוררים התושבים אשר עברו ובנו דירות חדשות, והכפר הישן אשר מחולק לנוואגיר
וגורדייה , בשניהם גר מספר קטן של משפחות שלא הסכימו לעזוב את בתיהם ונשארו בקרקע שלהם,
ולא מזמן התחברו למערכת החשמל ולשירותים נוספים.
איבטן - ابطن
כפר בדואי. קיבל הכרה כישוב בשנת 1965.
הוקם: במטרה לרכז את התושבים הבדואים המתגוררים באזור.
מקור השם: "בטן" (בית בטן) עיר קדומה המוזכרת בתנ"ך.
מספר תושבים: 2403 (ליום 27.4.08)
ח'ואלד - خوالد
כפר בדואי. קיבל הכרה כישוב בשנת 1993 .
הוקם על ידי: השבט הבדואי ערב אל חוואלד השוכן במקום.
מקור השם: חוואלד בן אלוואליד יד ימינו של הנביא מוחמד.
מס' תושבים: 575 (נכון ליום 27.4.08 )
ראס עלי
נמצא דרומית לשפרעם ונוסד בשנת 1927, תושבי הכפר ברחו במלחמת העצמאות מהכפר אל מג'דל והתיישבו על גבעה קטנה שהיא ראס עלי.
תושבי הכפר הם מוסלמים ומקור פרנסתם הוא חקלאות וגידולכבשים ופרות. חלק מהתושבים עובדים מחוץ לכפר.
בכפר יש בית ספר משותף לראס עלי ולישוב חוואלד מכיתה א' - ח'
מספר תושבים: 520
מנשית זבדה
הכפר מנשיית זבדה, השוכן בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל, נוסד בשנת 1945 ע"י שלושה מבניה של משפחת עבד אלחלים, שעזבו את הכפר עילוט שליד נצרת, והתיישבו על אדמות שהיו בבעלות משפחתם. הכפר נקרא אז "חירבת זבדה"
בשלב הבא התווספו אליהם משפחות בדואיות משבט סעאיידה, ששוכנו בכפר החדש בעזרת פיצויים מהקרן הקיימת אחרי שפונו מבתיהם מאזור יקנעם, ובמקביל השתקעה בכפר גם משפחת סולימאני דרוויש, שבניה בחרו להצטרף ולבנות במקום את ביתם משום שאדמותיהם היוו סמוכות לאדמות משפחת עבד אלחלים
בשנת 1948 קיבל הכפר את שמו מנשיית זבדה. למרות שהתושבים נרשמו כחוק לא קיבל הכפר הכרה רשמית. רק בשנת 1979, אחרי מאבק ממושך, הוכר הכפר רשמית. בשנת 1980 אושרה תוכנית המיתאר של הכפר, שחובר למערכות המים והחשמל, והחלה תנופת בנייה והתחדשות
ייחודו של הכפר במערכת החינוך שלו: עד להכרה הרשמית למדו תלמידי א-ג בחדרים רעועים ודלים, במשך שעתיים ביום. מכיתה ד' ואילך למדו בכפר זרזיר ובנצרת.
לאחר ההכרה וכניסתה של מנהלת בעלת חזון, רחאב, של שינוי משמעותי. ראשיתו בגיוס זקני הכפר ותושביו, הן לאיסוף תרומות לבניה ושיפוץ, והן לאמונה במנהלת וחזונה: שילדי מנשיית זבדה יקבלו חינוך באכות מירבית. שהלימוד האקדמי יהיה מטרה לכל ילד בבית הספר
במהלך השנים הועלתה רמת הלימודים, כל ילדי הישוב חזרו ללמוד במקום, הוקמה כיתה מקדמת המשמשת את המגזר הבדואי כולו, ומעון יום לילדים חריגים. נבנו מבנים מתאימים, כיתות הגן הפכו חלק אינטגרלי מביה"ס וביה"ס הוכר כבי"ס ניסויי בתחומו
הכפר מונה כ-900 נפש, חציים פאלחים וחציים בדואים
סוויעד חמירה سواعد حميرة
ראשיתו של הכפר סוויעד חמירה سواعد حميرة בפזורת בדואים שקיבלה הכרה רשמית בשנת 1996 וצורפה למועצה האזורית עמק יזרעאל
בכפר חיים כיום כ-200 תושבים. בהתאם לתוכנית המתאר, הנמצאת בהפקדה, יצמח היישוב לכ-80 יחידות דיור וינצל את משאבי הטבע והנוף שלו לפיתוח תיירותי
|
.jpg)
